דחיית העררים כנגד החלטת בימ"ש קמא לעצור את החשודים בחברות בהתאחדות בלתי מותרת

השאלה אשר עומדת לדיון בערר זה נוגעת למידת מסוכנותם של העוררים ולצורך להורות על מעצרם עד תום ההליכים בשל כך. בהחלטתו מיום 30.10.07, קבע בימ"ש קמא ביחס לכל אחד ואחד מן העוררים, כי מסוכנים הם ופעילותם מסוכנת ולפיכך, הורה על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

אין כל מחלוקת בין הצדדים, כי חברים ופעילים היו העוררים באגודה אשר המפקד הצבאי הכריז עליה כהתאחדות בלתי מותרת. אם נחלקו הם, הרי נחלקו בדבר מסוכנותם של העוררים עצמם לנוכח פעילותם ומידת מעורבותם בהתאחדות האמורה. התביעה הצבאית ביקשה להשאיר את החלטת בימ"ש על כנה ודרשה להכיר במסוכנותם של העוררים. לעומת זאת, עותרת הסנגוריה לשחרורם המיידי של העוררים, תוך הכרה כי לא נשקפת מהם כל סכנה וכי פעילותם בעבר לא הייתה בעלת מאפיינים מסוכנים.

שמעתי בקשב רב את הנטען מכאן ומכאן, והגעתי למסקנה כי לא נפל כל פגם בהחלטת בימ"ש קמא וכי דין הערר להידחות.

ככל שנוגעים הדברים לתשתית הראייתית אשר התגבשה בתיק זה, אין חולק על כך כי העוררים פעלו באגודת הצדקה הקרויה "אלקראן ואלסונה". פעילותם זו הייתה בניגוד להכרזת מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון, אשר קבע כי האגודה היא התאחדות בלתי מותרת. אין מחלוקת בין הצדדים, כי חרף ההכרזה פעלו העוררים באגודה במשך 5 שנים, וכל אחד מהם נשא בתפקיד מוגדר. לטענת הסנגוריה, שאלת מסוכנותה של האגודה עומדת בספק ועל כן, פנו, כך לדבריהם, בשתי הזדמנויות שונות על מנת לבטל את ההכרזה. אולם, מפקד כוחות צה"ל באזור דחה בשתי הזדמנויות אלו את הפנייה שהופנתה אליו.

מכל המקובץ, ניתן לקבוע בוודאות כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית, אשר יש בה כדי להביא להרשעת העוררים בעבירה המיוחסת להם. כאן המקום להבהיר, כי אם מבקשת הסנגוריה לתקוף תשתית ראייתית זו בטענה כי לא נשקפת כל סכנה מפעילות האגודה, עליה להוכיח טענה זו במסגרת הדיון המשפטי. עתה, אין לנו אלא את מה שלפנינו וכל עוד המפקד הצבאי לא הסיר את הכרזתו, הרי ששאלת מסוכנותה של האגודה אינה עומדת כלל לדיון.

מצאתי צורך להדגיש בהדגשה יתרה, כי הכרזת המפקד הצבאי היא הראייה אשר מקימה את התשתית הראייתית הלכאורית לעת זו. על פי ההכרזה, קבע המפקד הצבאי כי אגודת "אלקראן ואלסנה קלקיליה" שייכת לארגון החמא"ס, ומשכך היא תומכת בו ומחזקת את תשתיתו. בנסיבות אלו, שורת ההתכתבויות, המסמכים וחוות הדעת, עליהם התקוטטו הצדדים, אין בהם ולא כלום לעניין הקביעה כי האגודה המדוברת היא התאחדות אסורה אשר לה זיקה לארגון החמא"ס. קביעת המפקד הצבאי מהווה נקודת המוצא לשאלת אי חוקיות האגודה, כאשר על טיבה ומאפייניה ניתן לחלוק הן במסגרת המנהלית והן בשלב הדיוני המאפשר זאת.

ובאשר לאופי פעילותם של העוררים, השאלה אשר הונחה להכרעת ביהמ"ש היא, כלום אופייה הטרוריסטי של הפעילות בחמא"ס מצביע גם על אופי הפעילות של החברים בו. שהרי אין להוציא מכלל אפשרות כי החברים בהתאחדות האסורה או בכל אגודה הפועלת מטעמה, לא נוטלים חלק בפעילות טרוריסטית. קל וחומר, לאלו הפועלים מטעמה בלא שנקשרה לפעילותם חברות כלשהיא. בנסיבות אלו, כך סבורה הסנגוריה, מתערערת חזקת המסוכנות עד כדי הצורך בשחרורם המיידי של העוררים.

לצערי, עם כל ההבנה לטיעוניה של הסנגוריה, שאלת מסוכנותם של העוררים בסוגיה שלפנינו אינה עומדת אצלי בספק. ההלכה אשר יצאה מבית מדרשו של בימ"ש זה, כי בפעילותם של העוררים, על רקע המציאות הקיימת באזור, יש כדי להקים את חזקת המסוכנות. מסוכנות זו נהירה וברורה למי שדרכי פעולתו של ארגון החמא"ס מובנים לו. הסכנה הנובעת מאלו המצטרפים אל החמא"ס אינה בזרוע הצבאית בלבד, אלא אף בשלוחות האחרות שלה. אלו מספקות את התמיכה האידיאולוגית, הכספית והפוליטית בקרב האוכלוסייה, ואגב כך מזינות את מעשי הטרור ואת הזרוע הצבאית האלימה.

כבר קבענו בשורה של החלטות "הלכה" בסוגיה זו, וראו לצורך זה את עמדת ביהמ"ש הצבאי לערעורים בע"מ 1470/07 התוב"ץ נ' אל אמור, וכן ע"מ 2223+2224+2225/06 התוב"ץ נ' מסודה ואח'. על כל אלו יהיו גם דבריו של ביהמ"ש העליון על לוח ליבנו:

"לא ניתן לבודד בן הפונקציה האזרחית לפונקציה הצבאית בפעילותו של הארגון, וכל אבחנה והפרדה ביניהם היא מלאכותית ושגויה. הפונקציה האזרחית מזינה את התכלית הצבאית, והתכלית הצבאית מספקת את העילה והתכלית לפעילות הכספית האזרחית ולהזרמת המימון הנדרש לפעילות הארגון, ובכלל זה גם למעשי עזרה לנזקקים, ולקיום פעילויות חברתיות בןי צעירי הארגון כדי לעודד את מעורבותם והשתייכותם לארגון (בש"פ 3552/05 עבידאת ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3) 2120). "

לנוכח כל האמור לעיל, ומשהגעתי למסקנה כי פעילותם של העוררים מקימה עילת מעצר כאמור, ומשלא מצאתי כל חלופת מעצר בעניינם, באתי לדחות את הערר.

ניתנה היום, 21 בנובמבר 2007, י"א בכסלו התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: שי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: